· מיכאל פאר · IT ואבטחת מידע · 3 דקות קריאה

26,000 פניות למערך הסייבר בשנה: איך עסק קטן לא נופל בפישינג

"כביש 6", "הדואר", "רשות המסים": אלה הגופים שהכי הרבה מתחזים אליהם. ככה מלמדים את הצוות לזהות הודעה מזויפת לפני הלחיצה.

26,000 פניות למערך הסייבר בשנה: איך עסק קטן לא נופל בפישינג

רוב פריצות הסייבר לעסקים קטנים לא מתחילות בהאקר גאון. הן מתחילות בעובד אחד שלחץ על קישור בהודעה שנראתה בדיוק כמו הודעה מהדואר או מכביש 6.

בקצרה

  • לפי נתוני מערך הסייבר הלאומי ל-2025, הגיעו למוקד 119 יותר מ-26,000 פניות, ופישינג היה סוג הדיווח הנפוץ ביותר.
  • הגופים שהכי הרבה מתחזים אליהם: כביש 6, בנקים וחברות אשראי, דואר ישראל, רשות המסים ואל על.
  • ההגנה היעילה ביותר היא שילוב של הרגלים פשוטים בצוות, אימות דו-שלבי וסינון מיילים.

המספרים מ-2025

לפי הנתונים שפורסמו בפברואר 2026, מוקד 119 של מערך הסייבר קיבל יותר מ-26,000 פניות ודיווחים בשנה. פישינג היה הדיווח הנפוץ, עם עלייה של 35%, וטופלו ונחסמו יותר מ-31,000 מתקפות פישינג, לעומת כ-4,400 בשנה הקודמת. איומים וסחיטה ברשת עלו ב-170%.

איך נראית הודעת פישינג שמגיעה לעסק

  • "חוב בכביש 6": הודעה עם קישור לתשלום מיידי, אחרת "ייפתח הליך".
  • "חבילה ממתינה בדואר": קישור לעדכון כתובת ותשלום של כמה שקלים.
  • "החזר מס": מייל שנראה כמו מרשות המסים, עם בקשה להזין פרטי חשבון.
  • "עדכון פרטי ספק": מייל שנראה כמו מספק קבוע, עם מספר חשבון בנק חדש להעברה.
  • "המנכ״ל צריך טובה דחופה": הודעה ממי שמתחזה למנהל, שמבקש לקנות כרטיסי מתנה או להעביר כסף.

7 הרגלים שמגנים על העסק

  1. עוצרים לפני דחיפות: הודעה שלוחצת "עכשיו או שיהיה מאוחר" היא סימן אזהרה מספר אחת.
  2. לא נכנסים מקישור: רוצים לבדוק חוב? נכנסים לאתר הרשמי ישירות, לא דרך הקישור בהודעה.
  3. מאמתים שינויי פרטי בנק בטלפון: ספק שמודיע על חשבון חדש מקבל טלפון למספר המוכר, לא למספר שבמייל.
  4. אימות דו-שלבי לכל החשבונות: גם אם סיסמה נגנבה, זה עוצר את רוב ההשתלטויות. (מדריך כאן.)
  5. מכשירים מעודכנים: מערכת הפעלה ודפדפן מעודכנים סוגרים פרצות שהקישורים מנצלים.
  6. ערוץ דיווח פנימי: עובד שחושד, מעביר את ההודעה לאחראי בלי פחד. עדיף 10 דיווחי שווא מלחיצה אחת.
  7. גיבוי מנותק: אם בכל זאת משהו קרה, גיבוי טוב הוא ההבדל בין יום רע לעסק משותק.

מה עושים אם מישהו כבר לחץ

  1. מנתקים את המחשב מהרשת.
  2. מחליפים סיסמאות לחשבונות שהוזנו, ממכשיר אחר.
  3. אם הוזנו פרטי אשראי או בנק, מתקשרים לבנק מיד.
  4. מדווחים למוקד 119 של מערך הסייבר הלאומי.
  5. פונים לאיש ה-IT לבדיקה שלא הותקן משהו.

שאלות נפוצות

מה סוג מתקפת הסייבר הנפוץ ביותר בישראל?

לפי נתוני מערך הסייבר הלאומי ל-2025, פישינג (הודעות התחזות) היה סוג הדיווח הנפוץ ביותר.

לאן מדווחים על ניסיון פישינג?

למוקד 119 של מערך הסייבר הלאומי. אם נגרם נזק כספי, גם לבנק ולמשטרה.

האם אנטי-וירוס מספיק?

לא. אנטי-וירוס עוזר, אבל רוב הפישינג מבוסס על הטעיה של אנשים. הרגלים נכונים ואימות דו-שלבי חשובים לא פחות.

מקורות

רוצים שאבדוק את זה אצלכם? קבעו שיחת ייעוץ של 20 דקות, בחינם ובלי התחייבות. תצאו עם רשימה ברורה של מה לעשות קודם.

שיתוף:
חזרה לבלוג

מאמרים נוספים

לכל המאמרים »